גינות בהיסטוריה

גינות במצרים העתיקה

הראשונים שעסקו בתכנון גינות והקמת גינות היו המצרים. יש לנו תעודות מקברים מלפני קרוב לחמשת אלפים שנה המתארות תכנונים של גן.
הגן שימש כמקום מרגוע ומסתור מהשמש, היה בו בדרך כלל בריכה וחורשות עצים. בנוסף לכך היה לו תפקיד נוסף: הגנים היו מקום משכנם של ישויות אלקטרומגנטיות שנקראו "הנוצצים", ישויות אלו חיו בעיקר בעצים ובמיוחד בעצי שיטה, ולכן חלק אינטגראלי מתכנון מקדש היה תכנון הגן שמקיף אותו ומוביל אליו.
המצרים אהבו פרחים והגישו אותם כמנחות לאלים, ואף השתמשו בהם בטקסי החניטה, מהפרחים היו עושים תמציות בשמים ומשתמשים בהם לריפוי.

מצרים זיהתה את עצמה עם צמחים. הסמל של מצרים העליונה היה לוטוס ושל מצרים התחתונה פפירוס, כותרות העמודים במקדשים היו בדמות פפירוס או לוטוס. אולם העמודים הגדול בכרנך הוא כמו להיות חרק בתוך גבעולים של עשב. אוסיריס, האל הראשי של מצרים, היה אל הצמחייה והצבע שלו היה ירוק. כשקברו מישהו הכניסו בובה של איש דשא לקבר, והדשא שצמח מראשה סימל את התחייה שלאחר המוות.

לפרעה היה גינה גדולה וכך גם לשאר האצילים, בחפירות מצרים נמצאו תכניות ושרידי הגינה של אחנתון מהבירה שהקים בתל אל עמארנה. הגינות הושקו במים מהנילוס, ונוסף לעצים גדלו בהם גם פרחים, גפנים, תבלינים. עם התרחבות האימפריה המצרית הובאו צמחים מכל רחבי המזרח התיכון, ביניהם צמחי מור מכוש, בציורי קברים מצוירת הבאת צמחים אלו.

גינות בתרבויות עתיקות

במקביל למצרים התפתח טיפוח ותכנון הגנים בתרבויות שקמו בארם נהריים, התפתחות שהגיעה לשיא בגנים התלויים של בבל. הגן סימל את מקום האלים, השער לעולם הבא, והמבנה שלו היה מקביל למבנה השמיים. גן היה כעין מקדש ועצים שונים היו קשורים לאלוהויות שונות.

האמונה שאלוהים שוכן בעצים משותפת לכל העולם העתיק, והיא מופיעה בשמות עצים בעברית, כמו אלון – מלשון אל, או אלה. האלוהיות הנשיות נקשרו בדרך כלל לצמחייה, והפולחן שלהם היה קשור לעצים, בין אם זה על ידי קיום פולחן בחורשות מקודשות או מתחת לעצים, או בין אם זה על ידי הקטרת קטורת שמופקת מעצים.

העולם הבא נתפש כגן – גן העדן, ומקדשים על פני כדור הארץ היו ניסיון ליצור בזעיר אנפין גן זה, ולכן חלק חושב מהם היה גנים. אפילו בבית המקדש בירושלים הופיעו על הקירות ציורים של צמחים. המסורת הבבלית של יצירת גנים מקודשים עברה אל הפרסים ומשם אל האסלאם שהתמחה בתכנון גנים שסימלו את גן העדן.

הגן המקודש המוסלמי יש בו ארבעה כיוונים, לפי ארבע רוחות השמיים, אלו הם ארבעה נהרות היוצאים מגן העדן, אך למעשה זה התכוונות אל ציר זריחת השמש שהיא האלמנט המרכזי בגן. בנוסף לכך יש בו נביעת מים שהיא מרכז הגן, שמתפשטת לצדדיו. נביעת המים והכיוון מזרח הם הביטויים של הרוחני על פני האדמה. בתכנון הגן יש בדרך כלל וורדים וציפורים שמסמלים את החלקים הגבוהים באדם, את החיבורים הישירים אל הנפש.


rhazy@zvia.org.il רזי הגן. לוטם. ד.נ. בקעת בית הכרם. 20124. טלפון: 0544-751080
עיצוב גינות  |  תכנון גינות  |  הקמת גינות  |  אודות  |  עיצוב גינות  |  גלריה  |  תכנון גינות  |  הקמת גינות  |  עיצוב גינות  |  צור קשר  |  גינות בתל ברוך  |  גינות בכפר שמריהו  |  גינות בכרמיאל-משגב  |  רחבות ושבילים  |  בריכות  |  גן זן יפני  |  תכנון גן ביו אנרגטי  |  גינות בהיסטוריה  |  תכנון גינות נופי  |  תכנון גן אסטרולוגי  |  גן תבנית נוף מולדתו  |  ריפוי בצמחים - הרבליזם  |  בחירת צמחייה בגן  |  תאורת גן  |  בריכות  |  אלמנטים דוממים  |  פיתוח שטח  |  מערכת ההשקיה  |  פרחים רב שנתיים  |  שיחים לעניין עונתי  |  צמחי התבלין  |  עצי הפרי בגן  |  בחירת המדשאה  |  חיים נסתרים צמחים  |  גדר חיה